בשנים האחרונות התפרסמו פסקי דין רבים שניתנו בעניינם של נפגעים בתחום של רשלנות רפואית, שזכו לפיצויים חסרי תקדים של מיליוני שקלים בגין רשלנות רפואית שבוצעה ע"י רופאים בקופות החולים השונות או בבתי חולים השונים.
כמו כן נראית מגמה של עליה ניכרת בהגשת תביעות בתחום הרשלנות הרפואית בשנים האחרונות ועליה במודעות של הציבור בישראל לגבי האפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי גבוה.
יחד עם זאת תחום הרשלנות הרפואית נתפס ברשות הרבים כתחום מורכב בו "רב הנסתר על הנגלה", ועל כן פנינו לעורך דין אלי מאור, העוסק בתביעות ברשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות עבודה, אשר כיהן משך שני רבות כמרצה ורכז אקדמי לדיני רשלנות רפואית במכון להשתלמויות של לשכת עו"ד, המתמחה בתחום של רשלנות רפואית, ולו ניסיון רב ומגוון בתביעות בתחום ובבתי המשפט, וזאת על מנת שישיב לנו על מספר שאלות מרכזיות בתחום הרשלנות הרפואית, וכמו כן יבאר את הליכי התביעה הצפויים לנפגע שברצונו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.
ש: עו"ד אלי מאור, תחילה, מהי רשלנות רפואית?
ת: "ע"פ החוק בישראל על רופא, אח/ות או כל אחד מהצוות הרפואי ישנה החובה לתת למטופל את המיטבי שניתן לתת לו וזאת בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל והסביר באותה תקופה.
רשלנות רפואית היא מקרה שבו רופא או מוסד רפואי, כדוגמת ביה"ח או קופת החולים, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי המטופל או ע"י רשלנות, קרי ביצוע פעולה רשלנית או אסורה, או ע"י מחדל, קרי אי ביצוע פעולה שעליהם היה לבצע או ביצועה באיחור שהביא לנזק".
ש: מניסיונך כעו"ד, מהם התחומים השכיחים בהם תובעים בגין רשלנות רפואית?
"למעשה תביעתו בגין רשלנות רפואית מוגשות בכל התחומים הרפואיים ללא יוצא מן הכלל. ישנו דגש יותר בתחום של טרום הלידה והלידה עצמה, קרי בגין מעקב רשלני בתקופת טרום הלידה של הרופא או טיפול רשלני במסגרת חדר לידה שהביאו לנזק לעובר. אולם כיום התביעות מוגשות ממש בכל התחומים לרבות אורטופדיה, כירורגיה, עיניים, שיניים, ואף בתחום הכירורגיה הפלסטית".
ש: מתי כדי מבחינה כספית לחולה לתבוע בגין רשלנות רפואית?
ת: "כדי לתבוע בגין רשלנות רפואית כאשר בעקבות הרשלנות או המחדל הרפואי נגרם למטופל נזק בגוף או בנפש לצמיתות. לדוגמא: מקרה בו טיפלתי לאחרונה, בו נתקבל פיצוי למשפחה חרדית בסכום של כ- 3 מיליון שקלים, בגין חילוץ הילוד שלהם באיחור במהלך הלידה בביה"ח מה שגרם לו לנזק גוף שיורי.
או לדוגמא בתחום הכירורגיה, במקרה של ניתוח שבמהלכו הרופא המנתח שכח תחבושת בבטנו של המטופל, שגרמה למטופל זיהום קשה ובגינו נאלץ לעבור ניתוח נוסף, ובעקבותיו נגרמה לו הפרעה במערכת העיכול.
יש להדגיש בו, רשלנות רפואית יכולה להיות גם במעשה אבל גם במחדל, כלומר מקרה שרופא צריך לשלוח מטופל/ת לבדיקה ולא עשה כן, מקרה שמטופל חולה במחלה כלשהי והרופא מפספס את האבחנה שלו- כל אלו,בתנאי שבסופו של יום נגרם למטופל נזק, נחשבים למקרי רשלנות רפואית שבגינם ניתן לתבוע ולקבל פיצוי כספי משמעותי."
ש: מה חשוב לעשות מיד לאחר כשקורה מקרה של רשלנות רפואית?
ת: "חשוב ביותר להיוועץ עם עו"ד שמתמחה בתחום של רשלנות רפואית ויש לו ניסיון בהגשה וניהול תביעות מול מוסדות רפואיים.
בד"כ בשלבים הראשוניים יתרכז הטיפול בראש ובראשונה באיסוף וריכוז כל החומר הרפואי מהגורמים הרלבנטיים, וזאת על מנת ללמוד את מידת חומרת הרשלנות הרפואית במקרה הספציפי ואת עילת התביעה המדויקת שבגינה יש לתבוע".
ש: איך אתה יכול בכלל לקבוע בכלל הייתה רשלנות רפואית?
"השיטה המקובלת לקבוע אם הייתה רשלנות רפואית, היא קודם כל ע"י השלמת ריכוז כל התיעוד הרפואי הרלבנטי ולאחר מכן להעברתו ע"י העו"ד המטפל לחוות דעת מומחה רפואי פרטי בכיר ומנוסה בתחום, על מנת שיבדוק את הניזוק ויקבע אם הייתה רשלנות רפואית בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחום ולספרות הרפואית הידועה והמוכרת במועד הרשלנות, וכן האם בגין הרשלנות לנזק שנגרם קיים קשר סיבתי רפואי".
ש: ולשאלה ה"ישראלית" והחשובה לכל אחד, מה סכום הפיצוי שניזוק עשוי לקבל בשל תביעה ברשלנות רפואית?
ת: "התשובה תלויה במספר גורמים עיקריים: גורם אחד הוא נתוניו של הנפגע, והכלל הוא בד"כ שככל שהנפגע הוא יותר צעיר, כך סכום הפיצוי יותר גבוה. גורם שני הם אחוזי הנכות או הליקויים שהותירה הרשלנות הרפואית על החולה והשלכותיה על חייו במהלך היום יום. כמו כן עוצמת הפגיעה ואם הייתה פגיעה באוטונומיה של החולה על גופו עשויה בהחלט גם להוסיף לגובה הפיצוי, אך הכלל הוא שזה מוערך בכל מקרה לגופו בהתאם לנתוני התיק וחוות הדעת הרפואיות שהוגשו".
ש: מהו שכר הטרחה המקובל ע"י עורכי דין בתביעות ברשלנות רפואית?
ת: "הדבר החשוב ביותר בתיק במערכת היחסים בין עורך הדין ללקוח הוא עניין יחסי האמון. בלי יחסי אמון בין עורך הדין ללקוח לא יהיה ניתן להשיג ללקוח מקסימום פיצוי.
לכן, לשיטה המועדפת כיום היא השיטה לפיה שכר הטרחה העיקרי משולם לעורך הדין באחוזים, בסוף הטיפול בתיק מהסכום שהצליח להשיג ללקוח.
כך לדוגמא, אם בסוף הטיפול בתיק, עורך הדין חלילה איננו מצליח להביא לקבלת פיצוי עבור הלקוח, אזי גם עורך הדין גם לא יזכה בשכר טרחה.
שיעורי שכר הטרחה בד"כ מתקבלים כאיזון בין גודל התיק בערכים כספיים ובין מידת ניסיונו והמוניטין להם זוכה העו"ד המטפל ומידת הצלחתו בתחום".
ש: האם יש חשש לתבוע מוסד רפואי שבו עדין מקבלים טיפול רפואי?
ת: " אין כל חשש. ברובם המכריע של המקרים, המוסד רפואי, הרופא או הצוות רפואי מבוטחים ע"י חברת ביטוח, כך שברגע שמוגשת תביעה, העניין עובר לטיפולה של חברת הביטוח המנהלת את התיק, וגם היא זו משלמת את סכום הפיצוי לנפגע.
עוד חשוב לציין, כי על עורך הדין המטפל בתיק החובה לשמור על הדיסקרטיות של הלקוח באופן קנאי.
בתיקים בהם מדובר בקטינים, כלומר עד גיל 18, יש נוהג בבתי המשפט, שאפילו אם פסק הדין מתפרסם, אזי לא מפרסמים את שמו של ילד, אלא כותבים בפסק הדין "פלוני" או "פלונית" מבלי לציין את שמו בכלל ".
ש: בהתאם לידיעתך כמי שעוסק מזה שנים בתחום, האם יש מידע חשוב ברשלנות רפואית המוסתר מן הציבור, ואם כן מהו?
" לעיתים במהלך ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בית המשפט או מגשר מטעם בית המשפט, במקרים מסוימים מציעים לתובע את האופציה לסיים את תביעתו ברשלנות רפואית, במסגרת הסדר פשרה עם בד"כ בית החולים הנתבע המיוצג באמצעות חברת הביטוח שלו.
אך אליה וקוץ בה, במסגרת ההוראות הרבות של כתב ויתור וסילוק עליו מחויב לחתום התובע כאישור לסיום תביעתם תמורת קבלת הפיצוי, מסתתרת הוראה בנוסח ש"התובע מתחייב לשמור בסודיות את כל המידע הקשור לתביעה ו/או לפרטי כתב ויתור זה ולא לפרסמו בעצמו ו/או באמצעות עורך דינו באמצעי התקשרות ו/או בכל אמצעי פומבי אחר…"
לדעתי, ואמרתי זאת מספר פעמים בערבי עיון שכינסתי במסגרת המכון השתלמויות של לשכת עורכי הדין ברשלנות רפואית, מאחר ומדובר בבתי חולים שהינם גופים ציבוריים, הניזונים מכספי ציבור, הוראה זו מנוגדת את תקנת הציבור ועל משרד הבריאות להוציא חוזר מפורש האוסר על בתי החולים לכלול הוראה שכזו במסגרת כתבי קבלה, הנשלחים לתובעים על ידי חברות הביטוח מטעמם.
אולם במצב הדברים כיום לצערי, כשתובע חותם על תניה שכזו, אזי פרטי הסכם הפשרה והפיצוי שנתקבל בגין הרשלנות מוסתרים מן הציבור, וזאת בניגוד גמור לעקרון פומביות הדיון הנהוג בשיטת המשפט הישראלי".
