תביעה למשרד הביטחון

מה החשיבות בפניה לעו"ד למשרד הביטחון?
החל מיום 27.4.2017 נכנס לתוקף תיקון חדש ומשמעותי לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, לפיו ישנה הפרדה בין חיילים בשירות חובה, המשרתים בצה"ל לבין אנשי קבע, הנמצאים בתנאי קבע בצה"ל (בד"כ קצינים ונגדים).

התיקון לחוק זה הינו משמעותי בתביעות למשרד הביטחון, ויוצר מעין "מסלול נוסף" שהינו חדש ולא היה קיים קודם לכן בחוק הנכים.

בהתאם למסלול החדש, אנשי קבע יוכלו לפנות בתביעה למשרד הביטחון לאחר שנגרמה להם חבלה, רק במקרים שהם יצליחו להוכיח שהחבלה שלהם נגרמה בנסיבות של פעילות מבצעית או נסיבות של אירוע שהינו ייחודי לשירות בצה"ל.

במקרים שנרמה לאיש קבע "מחלה", להבדיל מחבלה, אזי התיקון לחוק קובע מעין רשימה סגורה של מחלות בשירות, ורק אם המחלה הופיעה על רקע אירוע ו/או תנאי ייחודי לשירות בצה"ל אז איש הקבע יוכל לפנות בתביעה למשרד הביטחון.

– מה לגבי משרתים מילואים ("מילואימניקים"), היכן הם יתבעו?
גם לאחר התיקון לחוק הנכים, לא נפגעו זכויותיהם של "מילואימניקים" בתביעות למשרד הביטחון והם יוכלו להמשיך ולתבוע את משרד הביטחון ויוכרו ע"י קצין התגמולים.

– מה לגבי כאלה שנפצעו או נחבלו במהלך "ימי גיבוש" ליחידות צה"ל?
הם יוכלו לתבוע את משרד הביטחון, ושלא כבעבר זוכיתותיהם מוסדרות בהתאם לתיקון החדש בחוק הנכים.

– מה לגבי סוהרים או שוטרים או אנשי שירות הבטחון, האם הם יוכלו לתבוע את משרד הביטחון?
בהתאם לתיקון לחוק כבר לא. אך הם יוכלו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בגין "תאונת עבודה" והתהליך יתבצע שלא כבעבר, מול המוסד לביטוח לאומי ולא מול משרד הביטחון.

– אחרי שהוכרתי ע"י משרד הביטחון/קצין התגמולים, מה השלב הבא בתהליך התביעה למשרד הביטחון?
לאחר שלב ההכרה, התיק מועבר מהיחידה ל"תביעות וקביעת זכאות" ליחידה ל"ועדות רפואיות" בקצין התגמולים, על מנת לזמן את הנפגע לועדה הרפואית הרלבנטית שבמסגרתה תיקבע הנכות הרפואית של הנפגע, לעיתים קרובות לכל חייו, בהתאם להחלטת הועדה הרפואית.

כמובןן, שהתובע במשרד הביטחון זכאי לייצוג של עו"ד במשרד הביטחון, קודם ובמהלך הועדה הרפואית ו/או להצטייד בסיוע העו"ד המתמחה בתביעות משרד הביטחון, בחוות דעת רפואיות שיבססו את תביעתו במשרד הביטחון יסייעו לו למצות את זכויותיו.

יש לציין כי בכל מקרה לגופו יש להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתביעות משרד הביטחון, הן לגבי המסלול שיש לפנות על פיו בין אם מדוברבמחלה ובין אם מדובר בחבלה ע"מ לדעת היטב ובצורה ברורה מהם הזכויות במשר הביטחון, וזאת אף קודם לשלב הראשוני של עריכת התביעה להכרה בזכות במשרד הביטחון (חבלה או מחלה), צירוף הנספחים שיש לצרף לתביעה, הצורך בחוות דעת רפואית אם לאו והצורך בתצהיר עדות אם לאו וכיוצ"ב.

* המפורט לעיל אינו בא למצות את כל המורכבות בהליכים בתביעה מול משרד הביטחון ומומלץ לפנות ליעוץ משפטי ספציפי בכל מקרה לגופו, ואין האמור לעיל כדי להוות תחליף ליעוץ משפטי ספציפי.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מלאו את הפרטים עכשיו וקבלו
שיחת ייעוץ 1 על 1

סגירת תפריט
דילוג לתוכן