במהלך 20 שנות ניסיון בייצוג אישי של מגוון מקרים של תביעה למשרד הביטחון, וכמי שמנוסה בייצוג אישי במהלך ועדה רפואית צבאית, כמו גם בטיפול בכל התהליך של ההכרה במשרד הביטחון, עוד בטרם זומנת להתייצב בפני ועדה רפואית משרד הביטחון, ישנן מספר שאלות החוזרות על עצמן מציבור הנפגעים לפני הבדיקה אצל ועדה רפואית בצבא או ועדה רפואית צבאית. להלן מקבץ של שאלות ותשובות בעניין תביעה נגד משרד הביטחון:
– איזה עורך דין משרד הביטחון מומלץ במקרה של תביעה נגד משרד הביטחון?
מניסיון של כ- 20 שנים בתחום הגשת תביעה נגד משרד הביטחון כמו גם בייצוג אישי של ניזוקים בתחום של ועדה רפואית צבאית, לדעתי ישנם ארבעה פרמטרים עיקריים לעורך דין משרד הביטחון מומלץ והם כדלקמן:
- עורך דין משרד הביטחון מומלץ הוא מי שמייצג באופן אישי במהלך תביעה נגד משרד הביטחון כמו גם במהלך ועדה רפואית צבאית מתחילתה ועד סופה, ופחות מומלץ שתביעה נגד משרד הביטחון שהינה בד"כ אישית, רגישה והמצריכה דיסקרטיות מריבית, תעבור "מס' ידיים" במשרד עורך דין, מה שעשוי לפגוע בפרטיות ו/או בדיסקרטיות של הלקוח בתביעה נגד משרד הביטחון ולעיתים תחלופה רבה של לדוגמא, במשרש של עורכי דין משרד הביטחון, אף עשויה לפגוע בסיכויי תביעה לנכות במשרד הביטחון בעצמה וביחסי האמון החשובים שיש ליצור עם הלקוח.
- עורך דין מנוסה בתביעת נגד משרד הביטחון כמו גם בייצוג במהלך ועדה רפואית בצה"ל לרבות ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון. ניסיון של מעל 10 שנים הוא מצויין, אך ניסיון של כ-20 שנה והיכרות מעמיקה בתחום תביעה נגד משרד הביטחון הוא מצויין עוד יותר.
- עורך דין משרד הביטחון מומלץ הוא עורך דין שלו גם ניסיון במתן הרצאות, ימי עיון והשתלמויות במכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין בתחום של דיני נזיקין וביטוח בכלל כמו גם בתחום של ועדות רפואיות ותביעות נזקי גוף ומכיר היטב את רזי הפסיקה והחקיקה הן בארץ והן בחו"ל.
- עורך דין משרד הביטחון מומלץ הוא מי שעבור פגישת יעוץ ראשונית בנושאים של תביעה נגד משרד הביטחון או בטרם ועדה רפואית בצבא, אינו גובה תשלום או שכר טירחה מהלקוח הפוטנציאלי ומי שלאחר שהלקוח מעוניין בשירותיו המשפטיים בתביעה נגד משרד הביטחון מסכם איתו את תנאי שכר הטירחה בכתב ובבירור.
– מדוע דווקא לאחר שנת 2017 ישנה חשיבות מיוחדת בפניה לעורך דין משרד הביטחון?
החל מיום 27.4.2017 נכנס לתוקף תיקון חדש ומשמעותי לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, לפיו ישנה הפרדה בין חיילים בשירות חובה, המשרתים בצה"ל לבין אנשי קבע, הנמצאים בתנאי קבע בצה"ל (בד"כ קצינים ונגדים).
התיקון לחוק זה הינו משמעותי במהלך הגשת תביעה נגד משרד הבטחון. עורך דין מנוסה במשרד הביטחון יודע שהתיקון לחוק יוצר מעין "מסלול נוסף" שהינו חדש ולא היה קיים קודם לכן בחוק הנכים ומצריך יתר תשומת לב במהלך הגשת תביעה נגד משרד הביטחון ועוד בטרם קבלת הזימון להתייצב בפני ועדה רפואית צבאית.
בהתאם למסלול החדש, אנשי קבע יוכלו להגיש תביעה נגד משרד הביטחון לאחר שנגרמה להם חבלה, רק במקרים שהם יצליחו להוכיח שהחבלה שלהם נגרמה בנסיבות של פעילות מבצעית או נסיבות של אירוע שהינו ייחודי לשירות בצה"ל.
במקרים שנרמה לאיש קבע "מחלה", להבדיל מחבלה, אזי התיקון לחוק קובע מעין רשימה סגורה של מחלות בשירות, ורק אם המחלה הופיעה על רקע אירוע ו/או תנאי ייחודי לשירות בצה"ל אז איש הקבע יוכל לפנות בתביעה למשרד הביטחון.
– מה לגבי משרתים מילואים ("מילואימניקים"), היכן הם יגישו תביעה נגד משרד הביטחון?
גם לאחר התיקון לחוק הנכים, לא נפגעו זכויותיהם של "מילואימניקים" במהלך תביעה נגד משרד הביטחון והם יוכלו להמשיך ולתבוע את משרד הביטחון ויוכרו ע"י קצין התגמולים.
– מה לגבי כאלה שנפצעו או נחבלו במהלך "ימי גיבוש" ליחידות צה"ל?
הם יוכלו להגיש תביעה נגד משרד הביטחון, ושלא כבעבר זכויותיהם מוסדרות בהתאם לתיקון החדש בחוק הנכים.
– מה לגבי סוהרים או שוטרים או אנשי שירות הבטחון, האם הם יוכלו להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?
בהתאם לתיקון לחוק כבר לא. אך הם יוכלו להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי בפני המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה והתהליך יתבצע שלא כבעבר, מול המוסד לביטוח לאומי ולא מול משרד הביטחון.
– אחרי שהוכרתי ע"י משרד הביטחון/קצין התגמולים, מה השלב הבא בתהליך תביעה נגד משרד הביטחון?
לאחר שלב ההכרה, התיק מועבר מהיחידה ל"תביעות וקביעת זכאות" ליחידה ל"ועדות רפואיות" בקצין התגמולים, על מנת לזמן את הנפגע לועדה הרפואית הרלבנטית שבמסגרתה תיקבע הנכות הרפואית של הנפגע, לעיתים קרובות לכל חייו, בהתאם להחלטת הועדה הרפואית.
כמובן, שהתובע במשרד הביטחון זכאי לייצוג של עורך דין משרד הביטחון, בין אם מדובר במקרה של ועדה רפואית במהלך השירות או לאחר תום השירות בצה"ל, קודם ובמהלך ועדה רפואית בצבא או במהלך ועדה רפואית צבאית, בסיוע אישי וצמוד של עו"ד משרד הביטחון, המתמחה בכל שלבי תביעה נגד משרד הביטחון, ויודע כיצד ואיך להצטייד בחוות דעת רפואיות לצורך ועדה רפואית צבאית שיבססו את התביעה נגד משרד הביטחון ויסייעו למצות את זכויותיו.
יש לציין כי בכל מקרה לגופו יש להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתביעות משרד הביטחון, הן לגבי המסלול שיש לפנות על פיו בין אם מדובר במחלה ובין אם מדובר בחבלה ע"מ לדעת היטב ובצורה ברורה מהם הזכויות במשרד הביטחון, וזאת אף קודם לשלב הראשוני של עריכת תביעה נגד משרד הביטחון (חבלה או מחלה), צירוף הנספחים שיש לצרף לתביעה נגד משרד הביטחון, הצורך בחוות דעת רפואית אם לאו והצורך בתצהיר עדות אם לאו וכיוצ"ב.
– מהי ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון?
למי שאינו שבע רצון מהחלטת ועדה רפואית מחוזית משרד הביטחון, יש הזכות בד"כ תוך 45 יום מקבלת הודעת קצין התגמולים להגיש ערעור על החלטת ועדה רפואית בצבא ולהיבדק פעם נוספת בפני ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון או ועדה רפואית עליונה צבא, שלה הסמכות לשנות את החלטת ועדה רפואית מחוזית משרד הביטחון או להשאירה על כנה או לבטלה כליל. יש לציין שהגשת ערר על החלטת ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון הוא בשאלה משפטית בלבד (להבדיל משאלה רפואית או עובדתית) וזאת לבית המשפט המחוזי.
