ש: מה חשוב לעשות מיד לאחר כשקורה מקרה של רשלנות רפואית?
ת: "חשוב ביותר להיוועץ עם עו"ד שמתמחה בתחום של רשלנות רפואית ויש לו ניסיון בהגשה וניהול תביעות מול מוסדות רפואיים.
בד"כ בשלבים הראשוניים יתרכז הטיפול בראש ובראשונה באיסוף וריכוז כל החומר הרפואי מהגורמים הרלבנטיים, וזאת על מנת ללמוד את מידת חומרת הרשלנות הרפואית במקרה הספציפי ואת עילת התביעה המדויקת שבגינה יש לתבוע".
ש: איך אתה יכול בכלל לקבוע בכלל הייתה רשלנות רפואית?
"השיטה המקובלת לקבוע אם היתה רשלנות רפואית, היא קודם כל ע"י השלמת ריכוז כל התיעוד הרפואי הרלבנטי ולאחר מכן להעברתו ע"י העו"ד המטפל לחוות דעת מומחה רפואי פרטי בכיר ומנוסה בתחום, על מנת שיבדוק את הניזוק ויקבע אם היתה רשלנות רפואית בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחום ולספרות הרפואית הידועה והמוכרת במועד הרשלנות, וכן האם בגין הרשלנות לנזק שנגרם קיים קשר סיבתי רפואי".
ש: ולשאלה ה"ישראלית" והחשובה לכל אחד, מה סכום הפיצוי שניזוק עשוי לקבל בשל תביעה ברשלנות רפואית?
ת: "התשובה תלויה במספר גורמים עיקריים: גורם אחד הוא נתוניו של הנפגע, והכלל הוא בד"כ שככל שהנפגע הוא יותר צעיר, כך סכום הפיצוי יותר גבוה. גורם שני הם אחוזי הנכות או הליקויים שהותירה הרשלנות הרפואית על החולה והשלכותיה על חייו במהלך היום יום. כמו כן עוצמת הפגיעה ואם היתה פגיעה באוטונומיה של החולה על גופו עשויה בהחלט גם להוסיף לגובה הפיצוי, אך הכלל הוא שזה מוערך בכל מקרה לגופו בהתאם לנתוני התיק וחוות הדעת הרפואיות שהוגשו".
ש: מהי עלותו של עורך הדין בתביעה בגין רשלנות רפואית?
ת: "בד"כ עלות שכר טירחת עו"ד, נקבעת באחוזים מהסכום שיתקבל בפועל בסיום התביעה בגין רשלנות רפואית. כך שהשיטה היא שיטת win-win, לא קיבלת לא שילמת!
בנוגע לגובה אחוזים הנהוג לגבות הרי שהדבר תלוי בגודל התביעה יחד עם הניסיון ושמו הטוב של עורך הדין המטפל בתביעה בגין רשלנות רפואית, במנוחים של "היצע וביקוש".
ש: אני רוצה לתבוע את רפוא הנשים שלי בקופת חולים , אך עדין מקבלת שם טיפול האם תביעה תפגע בי?
"חד משמעית לא. כמעט בכל המקרים של תביעות ברשלנות רפואית, הרופא או בית החולים או המוסד הרפואי מבוטחים בביטוח "אחריות מקצועית", והתביעה עוברת לטיפולה של המבטחת, שהיא גם דואגת למינוי משרד עו"ד שייצג אותה בבית המשפט במהלך התביעה."
ש: בהתאם לידיעתך כמי שעוסק מזה שנים בתחום, האם יש מידע חשוב ברשלנות רפואית המוסתר מן הציבור, ואם כן מהו?
" לעיתים במהלך ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בית המשפט או מגשר מטעם בית המשפט, במקרים מסוימים מציעים לתובע את האופציה לסיים את תביעתו ברשלנות רפואית, במסגרת הסדר פשרה עם בד"כ בית החולים הנתבע המיוצג באמצעות חברת הביטוח שלו.
אך אליה וקוץ בה, במסגרת ההוראות הרבות של כתב ויתור וסילוק עליו מחויב לחתום התובע כאישור לסיום תביעתם תמורת קבלת הפיצוי, מסתתרת הוראה בנוסח ש"התובע מתחייב לשמור בסודיות את כל המידע הקשור לתביעה ו/או לפרטי כתב ויתור זה ולא לפרסמו בעצמו ו/או באמצעות עורך דינו באמצעי התקשרות ו/או בכל אמצעי פומבי אחר…"
לדעתי, ואמרתי זאת מספר פעמים בערבי עיון שכינסתי במסגרת המכון השתלמויות של לשכת עורכי הדין ברשלנות רפואית, מאחר ומדובר בבתי חולים שהינם גופים ציבוריים, הניזונים מכספי ציבור, הוראה זו מנוגדת את תקנת הציבור ועל משרד הבריאות להוציא חוזר מפורש האוסר על בתי החולים לכלול הוראה שכזו במסגרת כתבי קבלה, הנשלחים לתובעים על ידי חברות הביטוח מטעמם. אולם במצב הדברים כיום לצערי, כשתובע חותם על תניה שכזו, אזי פרטי הסכם הפשרה והפיצוי שנתקבל בגין הרשלנות מוסתרים מן הציבור, וזאת בניגוד גמור לעקרון פומביות הדיון הנהוג בשיטת המשפט הישראלי".